האם קפריסין בטוחה לישראלים? אני מרגיש כאן כמו "אתרוג – זו היא תשובתו של ישראלי מורה נהיגה תושב חדש של ניקוסיה.
כשישראלים מדברים על משהו ששמור מאוד, על מישהו שקיבל אבטחה מיוחד, הם משתמש בביטוי: "הוא שמור כמו אתרוג", ולפעמים פשוט אומרים "הוא אתרוג". אפשר לשאול איך זה קשור לביטחון של הישראלים בקפריסין? כן, אל תהיו מופתעים מסיפורו של האתרוג הקפריסאי המחבר בין הישראלים לאי אפרודיטה. אתרוג הוא פרי הדר שכל כך חשוב מבין "ארבעת המינים" הסמלים של חג הסוכות ששומרים אליו בקפידה יתרה.
מאיפה לדעתכם הגיע האתרוג הנפלא שלנו, גאוות חג הסוכות, בישראל המודרנית?
בתקופתנו ישנם שני זני אתרוג. האתרוג הישראלי והאתרוג הקפריסאי. במשך השנים הארוכות, בגלל חיי יהודים בגלות חקלאות בארץ ישראל הגיע לשפל המדרגה. קניית אתרוג לחג הסוכות הפכה למשימה קשה ביותר. יהודים רבים התקשו להשיג את האתרוג המבוקש ונאלצו לקנייה אתרוגים מקפריסין. אתרוגים קפריסאים בהתחלה הגיעו לידי יהודי באירופה מהאי קורפו, ולמרות שהם גדלו בפועל בקפריסין, הם נקראו "אתרוגי קורפו".
עם זאת, בשנת 1875, איכרים קפריסאים הקימו קרטל והעלו בחדות את מחיר האתרוג הקפריסאי לשישה פלורין, בהנחה שיהודים, מתוך אין ברירה, ישלמו מחיר מנופח על הפרי החשוב להם לחג הסוכות. בתגובה לזה, אסר רבי יצחק אלחנן ספקטור לקנות אתרוגים מקפריסין עד שירדו המחירים כדי למנוע התרוששות של יהודים. האיסור נתמך על ידי הרבנים החשובים ביותר במזרח אירופה.
זן האתרוג הישראלי "הבלדי" הפך לאתרוג המועדף והחל להיות מיובא למדינות נוספות.
אך למגדלי אתרוג "הבלדי" היו סיכויים נמוכים להצלחה - הוא לא היה כל כך טוב בצורתו, בצבעו וכו'. יהודים ספרדים שגרו אז בארץ ישראל, תמיד היו מערכים דווקא את "אתרוגי קורפו", והם נטעו אותם בישראל באזור החוף בפרדסים בסביבת יפו.
לאחר מכן, האתרוג היווני מיפו כבש את השוק ואת ליבם של יהודים רבים. הרב אברהם יצחק קוק הקים את איגוד יצרני ומוכרי האתרוגים ולמעשה הוביל לקידומי של האתרוג הישראלי החדש הקפריסאי לשעבר.
למרות שעצי האתרוג עדיין מגדלים בקורפו ובקפריסין, האתרוגים אינם משמשים עוד קהילות יהודיות. אך היהודים רבים שיותר ויותר רוכשים את הנדל"ן באי מרגישים שם לפי דבריהם כ"אתרוגים" בגלל שקפריסין של היום בטוחה לישראלים.
קפריסין, אי היפהפה במזרח התיכון, הפך ליעד פופולרי לישראלים שמחפשים את השקט והבטחון בחייהם. האי משלב באופן מושלם בין חיים עם אופי היווני לבין המודרניות והשקט האירופי.
קפריסין באמת מציעה חיים בטוחים ולא רק לישראלים.
ביתי הוא מבצרי - אבטחת רכוש.
דוחות משטרה קפריסאית מעידים על כך שפשעים כמו פריצות לבתים, שוד או גניבת רכבים כמעט ולא מתרחשים. אנו יכולים לראות את המדד הבטחון האישי בפרט מאוד פשוט אך מייצוג ומשכנע והוא היעדרות של דלתות ברזל ודלתות פלדלת כמו דלתות רב בריח שריונית חוסם שכל כך נפוצות בישראל ובעוד מקומות רבים בעולם זאת העובדה נראית לעין ומוכיחה קפריסין בטוחה לישראלים - הם לא צרכים כאן דלתות פלדה. כפי שמדווח העיתון המקומי Politis, קפריסין ידועה כאחת מהמקומות הבטוחים ביותר בעולם. מדדי הבטיחות בקפריסין מרשים, ובדירוג העולמי האי דורג במקום ה-32 ובעל מקדם בטיחות של 8.88. להשוואה, מדינה מסוכנת ביותר כמו פיליפינים דורגה במקום ה-17.7, בעוד שאיסלנד, מדינה בטוחה ביותר, דורגה במקום ה-6.16. הנתונים הללו מצביעים על רמה גבוהה של בטחון אישי בקפריסין. זה שוב אומר שקפריסין בטוח לישראלים המתכוונים לרכוש כאן דירה או בית ולא רק להם.
שלטונות ותושבים בקפריסין מקפידים על שמירה של איכות חיים וייחודיות חיי האי. מכותרות של העיתונות המקומית ניתן לראות שפשעים חמורים נדירים בקפריסין ודיווחים על כלל העברות דלים וקצרים.
לדעתם של מורי נהיגה הישראלים שביקרו באי התרבות הנהיגה בקפריסין יכולה להיות אתגרית לישראלים. הבדיחה הישראלית מספרת שזמן בין חלופת הרמזור מאדום לירוק לבין הצפירה העצבנית של נהג מאחוריך זה יחידת הזמן הכי קצרה בעולם. לעומת זה הקפריסאים לא ממהרים ולא מתעצבנים. הם לוקחים את החיים "בסבבה" שנקראת בשפה מקומית "שיגה-שיגה" (לאט-לאט). בקפריסין תאונות דרכים קשות - דבר נדיר. סגנון חיים של "שיגה-שיגה" תורם לביטחון האישי גם של תושבים מקומיים וגם לבאים ממדינות אחרות. לאחר חודשיים על כבישי האי מתחילים לחוש את השפעת הנהיגה הקפריסאית ולהרגיש שקפריסין בטוח לישראלים.
בריאות ואיכות הסביבה
העיתון הקפריסאי Cyprus Observer כותב בגאווה שדירוג הבריאות בקפריסין הוא 21, די גבוה במדרג עולמי של 137 מדינות. שירותי בריאות באי מפתחים והרפואה היא במקור האירופית. זה בהחלט נתון שמוסיף לתחושת הביטחון האישי ועושה את קפריסין בטוחה לישראלים.
השלטונות שומרות על האקולוגיה בכל תחום ולמעשה, בקפריסין אין תעשייה שמזהמת את האוויר. גם שני נמלים ימיים שמקבלים כמות גדולה של יכטות ואוניות נמצאים תחת פיקוח שמטרתו לשמור על ניקיון הים והחופים. קפריסין נחשבת לאי עם רובעים פסטורליים, שכל אחד יכול למצוא בו מקום שקט ושלווה המתאימים לו ולסובבים שלו. ערים קטנות וכפרים שקטים באי מציעים חיים בטוחים ונעימים לישראלים שרכשו כאן בתים ווילות.
כל מי ששואל את עצמו האם קפריסין בטוחה לישראלים? יכול להסתכל על חיי קהילה היהודית בקפריסין שמתעצמת ומתפתחת משנה לשנה, מקימה בתי כנסת, מרכזי קהילה, גני ילדים ובית ספר.
הרב אריה זאב רסקין, שעבר בשנת 2003 מישראל לקפריסין, קיבל מהרשויות המקומיים מעמד רשמי של רבה ראשי של קפריסין.
עם גידול הקהילה היהודית בקפריסין, נראה שהיחסים עם התושבים המקומיים מאופיינים ביציבות וידידות. בשנת 2011, ראש הכנסייה בקפריסין, ארכיבישופ כריסוסטומוס השני, חתם על הצהרה שמבטלת את הרעיון הנוצרי על האשמה הקולקטיבית של העם היהודי ברצח ישו.
הקהילה היהודית בקפריסין תורמת לחיי התרבות והפעילות החברתית באי.
